<h1>שו"ת הר"י מיגש סימן ק"צ</h1>
<h2>דף ז:</h2>
[האחין שחלקו אין להם דרך זה על זה]. וששאלת מי שמכר חצי ביתו ומצר לקונה החלק המכור ולא התנה המוכר שיהיה לו עליו דרך אם יש לו עליו דרך אם לא. ומה שאמרו בתלמוד האחין שחלקו אין להם דרך זה על זה אם שייך לנדון שלנו. לא דמי דאחין שחלקו תרווייהו מכח אבוהון קאתו והכא קונה מכח המוכר קאתי ואין לו אלא מה שידוע שכיון להקנות לו. ואם היתה הלכה כחכמים שאומרים מוכר בעין רעה הוא מוכר היה לו דרך עליו אבל כיון שנפסקה בתלמוד ההלכה כמי שאמר מוכר בעין יפה מוכר ולא השאיר לעצמו בדבר המכור שום חלק א"כ היה הדין שאין לו עליו דרך כמו שאמרו וצריך ליקח לו דרך.
<h2>דף עא.</h2>
וששאלת על מי שמכר חצי ביתו ומצר לקונה החלק המכור ולא התנה המוכר שיהיה לו עליו דרך אם יש לו עליו דרך אם לאו וכו'. תשובה כיון שלא התנה המוכר שיהיה לו עליו דרך אין לו דרך כמו שאמרו [ס"ד ע"א] וצריך ליקח לו דרך ד"ר עקיבא וחכ"א א"צ והלכה בזה כר' עקיבא. ומה שאמרו בתלמוד האחין שחלקו אין להם דרך זה על זה שאמרת אם דומה לנדון שלנו. לא דמי דאחין שחלקו תרווייהו מכח אבוהון קאתו והכא קונה מכח המוכר קא אתי ואין לו אלא מה שהוא ידוע שכיון להקנות לו. ואם היתה ההלכה כחכמים שאומרים מוכר בעין רעה הוא מוכר היה לו דרך עליו אבל כיון שנפסקה בתלמוד ההלכה כמי שאמר מוכר בעין יפה מוכר ולא השאיר לעצמו בדבר המכור שום חלק א"כ היה הדין שאין לו עליו דרך כמו שאמרו וצריך ליקח לו דרך.
